<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין שמ"ז</h1>
<h2>דף נא:</h2>
והמצוה השמ"ז היא שהזהירנו מגלות ערות אשת איש והוא אמרו יתעלה (ס"פ אח"מ) ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע. ובעונש העובר על לאו זה הפרש. וזה שאשת איש אם היתה נערה מאורשה שניהם חייבים סקילה כמו שביאר הכתוב (תצא כ"ב כ"ד). (ואם היתה בת כהן היא בשרפה והוא בחנק כלומר הבועל) ואם היתה בת ישראל ובעולה שניהם חייבין חנק. [ואם היתה בת כהן דינה בשריפה (ר"פ אמור) והוא בחנק, כלומר הבועל]. וזה כלו כשנחקרה העדות. ואם לא נחקרה הנה הוא בכרת. וזה כולו אם היה מזיד. ואם היה שוגג יקריב חטאת קבועה. וכבר נכפלה האזהרה בזאת העבירה והוא אמרו בעשרת הדברות לא תנאף. ירצה בו האזהרה שלא לגלות ערות אשת איש. ולשון מכילתא לא תנאף למה נאמר לפי שהוא אומר [קדושים כ'] מות יומת הנואף והנואפת עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תנאף. ובספרא (הוב' בילקוט שם) אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו וכו' עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תנאף אחד האיש ואחד האשה. ולא שמו ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך אזהרה כי היא אזהרה שאינה כוללת נואף ונואפת אבל היא אזהרה לנואף בלבד. וכן בשאר העריות אי איפשר להם מבלתי שיוציאו האזהרה לאשה גם כן מאמרו (אח"מ י"ח) לא תקרבו הרי כאן שנים להזהיר האיש על ידי האשה והאשה על ידי האיש. ובגמר סנהדרין (נ"א:) אמרו הכל היו בכלל נואף ונואפת הוציא הכתוב את בת כהן לשריפה ואת נערה המאורשה לסקילה. וכבר קדם לנו באור זה עניין בפתיחת זה המאמר (שרש ז' עמ' קל"ח).
<h2>דף פט.</h2>
והמצוה השמ"ז היא שהזהירנו מגלות ערות אשת איש והוא אמרו יתעלה (ס"פ אח"מ) ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע. ובעונש העובר על לאו זה הפרש. וזה שאשת איש אם היתה נערה מאורשה שניהם חייבים סקילה כמו שביאר הכתוב (תצא כ"ב כ"ד). (ואם היתה בת כהן היא בשרפה והוא בחנק כלומר הבועל) ואם היתה בת ישראל ובעולה שניהם חייבין חנק. [ואם היתה בת כהן דינה בשריפה (ר"פ אמור) והוא בחנק, כלומר הבועל]. וזה כלו כשנחקרה העדות. ואם לא נחקרה הנה הוא בכרת. וזה כולו אם היה מזיד. ואם היה שוגג יקריב חטאת קבועה. וכבר נכפלה האזהרה בזאת העבירה והוא אמרו בעשרת הדברות לא תנאף. ירצה בו האזהרה שלא לגלות ערות אשת איש. ולשון מכילתא לא תנאף למה נאמר לפי שהוא אומר [קדושים כ'] מות יומת הנואף והנואפת עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תנאף. ובספרא (הוב' בילקוט שם) אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו וכו' עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תנאף אחד האיש ואחד האשה. ולא שמו ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך אזהרה כי היא אזהרה שאינה כוללת נואף ונואפת אבל היא אזהרה לנואף בלבד. וכן בשאר העריות אי איפשר להם מבלתי שיוציאו האזהרה לאשה גם כן מאמרו (אח"מ י"ח) לא תקרבו הרי כאן שנים להזהיר האיש על ידי האשה והאשה על ידי האיש. ובגמר סנהדרין (נ"א:) אמרו הכל היו בכלל נואף ונואפת הוציא הכתוב את בת כהן לשריפה ואת נערה המאורשה לסקילה. וכבר קדם לנו באור זה עניין בפתיחת זה המאמר (שרש ז' עמ' קל"ח).
